חברת פוליטקס מייצרת ארון, הוא סטרילי, הוא יודע לקרוא צ'יפים מכרטיסי עובדים ולמסור להם את המידה הנכונה, הוא באמת ארון מוצלח ונחוץ בכל בית חולים בעולם ובכל מפעלי התעשייה העדינה המחייבת לבוש סטרילי, אבל בסופו של דבר הוא ארון.
ישבנו וחשבנו איך עושים סרט מעניין על ארון, משהו עם ערך מוסף, מעבר לטכנולוגיה המצוינת, ולחיסכון בכוח אדם, מעבר ליעילות האירגונית.
החלטנו ללכת על המנהל, האיש שהביא את השינוי למפעל, הוא מקבל ההחלטות אליו הסרט מיועד.
לכן בתחילת כל פרויקט מה שמוביל אותי כמו מגדלור זה מי הצופה? אל מי אני מדבר?
וברגע שהבנתי את זה אני ניגש למלאכה, ישבתי עם התסריטאי על הרעיון שלי והוא הפך אותו לתסריט באנלית, הדוברים הם העובדים והמנהלים של החברה והרעיון הוא ליצור אותנטיות של האנשים מסביב למוצר, אלה שמשתמשים בו ביומיום ואלה שמייצרים אותו, יחד עם צילומי מוצר מרהיבים שנותנים את העוצמה המתבקשת.
