"האני" הדוקו הראשון שלי

סמוך לגדר ההפרדה, באזור התעשייה עטרות, על קו התפר בין שתי מציאויות חיים שונות, ניצב מתחם צער בעלי חיים ירושלים.
במשך השבוע זהו גם ביתו של האני, פלסטיני בן 48, נשוי ואב לשישה ילדים, מהכפר בידו.
האני, ביחד עם מספר עובדים ישראלים מטפל בכ-400 הכלבים הנמצאים במכלאה, ושומר עליהם בלילות כשהמקום מתרוקן מאדם. את בדידותו מפיגה הטלוויזיה וכלבתו הנאמנה סופי.

הסרט עוקב אחר שגרת יומו של האני והתדרדרותה של מערכת היחסים עם הישראלים לאחר אירוע בו נפצעות שתי כלבות בעת משמרת לילה. אירוע זה, בנוסף לגל גנבות במתחם, והתנגדותו למסירתה לאימוץ של כלבתו האהובה, מעוררים ספקות בתפקודו של האני, וללא ידיעתו מתחילים לחפש לו מחליף.
הסרט "האני" נעשה במימון ובתמיכת קרן דוד פרלוב, קרן רבינוביץ' לאומנויות, חברת yes וקרן "גשר" לקולנוע רב תרבותי. הסרט, בבימויו של עדי הראל, זכה במקום הראשון בתחרות סרטי הסטודנטים בפסטיבל דוקאביב 2011.

מנימוקי חבר השופטים לבחירה בסרט:

"על בחירה מוצלחת בדמות מורכבת, הנמצאת בסיטואציה ובלוקיישן בעלי רבדים רבים. הסרט מורכב מסצנות בעלות ערך דוקומנטרי גבוה, המייצרות סיפור מותח ודרמתי אשר מצליח לגעת בצופה. על המפגש בין תרבויות, בין בני אדם ובעלי חיים, בין הפוליטי לחברתי".